פרוטזות | זהות | מגורים

דניאל גלוסקא
gmail.com(שטרודל) danielgluska12

בעידן הנוכחי ההתפתחויות הטכנולוגיות הן כה מהירות, מרחיקות לכת, נפוצות ופולשניות שהטכנולוגיה הפכה בעצמה לסביבה, לכלכלה ולתרבות. טכנולוגיה ממכרת, האדם אפשר לה לתכנת אותו, הפסיק לדמיין צורות אחרות של פתרונות לבעיות ואף התחיל להאמין שהיא יכולה לשפר אותו ולגרום לו להיות הרבה יותר טוב ומפותח ממה שהוא היום. האדם המודרני שואף לשפר את איכות חייו, לשכלל את עצמו ולהאריך את תוחלת חייו.

 

אנו מנהלים יחסי אהבה שנאה עם העולם הטכנולוגי. ישנו ניסיון להאט ולהגביל את התאוצה, אך יחד עם זאת כניעה לכוחה של הטכנולוגיה על החברה: מצד אחד אנו שונאים את מה שהזמינות המתמדת עושה לנו ומפחדים שרובוטים ישתלטו עלינו, אך מצד שני אנו רצים לקנות את האיפון החדש.  אנו חיים בעידן שהתנאים שלו משתנים כל הזמן, לכן אנחנו מחויבים לחשוב ולהיערך בהתאם , כל דבר שאנו עושים הינו על מנת ״לשרוד״ בחברה.  עתידה של האנושות מעלה שאלות רבות ומקשה עלינו לקבוע היכן והאם בכלל יש לשים גבול להתערבותנו בטבע ובגוף. תיאוריות פוסט-הומניסטיות טוענות כי הגבול בין האנושי והמכונה מטשטש ונחצה מזמן ומתריעות על עולם של בני אדם מהונדסים טכנולוגית שאיבדו  קשר לחיים "טבעיים" או "אותנטיים.

 

אחת החזיתות המשמעותיות של השיח הביקורתי על הטכנולוגיה היא המהפכה הרפואית ובעיקר הנדסה גנטית. התפתחות מדע הגנטיקה מעלה דילמות ערכיות- מוסריות, בניהן דילמת האאוגניקה.  האאוגניקה הינה שיטה של השבחת הגזע האנושי, אותה פיתח לפני כמאה שנים המלומד הבריטי פרנסיס גלטון. התיאוריה בנויה על תיאורית ההתפתחות האבולוציונית, לפיה החזק שורד והמינים הולכים ומשתבחים עם הזמן, שיטה זו טוענת כי יש לסייע לתהליך זה של השבחת מין האדם. ההתנגשות בין הגנטיקה למוסר מעלה שאלות חשובות, בינהן, האם מותר  לשבט בני אדם? האם יהיה נכון לפתח דור על של בני אדם שיהיו בריאים יותר, חזקים יותר, יפים יותר וטובים יותר? וכיצד נתמודד עם הבדלי מעמדות גנטיים? בנוסף, כיום נעשה שימוש נרחב בפרוטזות ואיברים מלאכותיים. פרוטזת הינה אביזר מלאכותי התופס את מקומו הפיזי של איבר החסר בגוף. פרוטזות באות להחליף איבר שנקטע כתוצאה ממחלה, מחבלה, תאונת דרכים או פגם מולד. תפקידן הינו להוות תחליף תפקודי ו/ או תחליף קוסמטי עד כמה שאפשר יחד עם הרצון להחליף להכניס לשגרה את האדם הקטוע/החסר כמה שיותר מהר/ כדי שיוכל לחזור לחיים "נורמאליים" כפי שהיו לו לפני הקטיעה מבחינה תפקודית ו פסיכולוגית

 

האצנית / דוגמנית איימי מולינס מציגה צורת חשיבה אחרת על השימוש בטכנולוגיה רפואית, לטענתה, צריך ואף טוב להשביח. מולינס נולדה עם מום רפואי שהביא לקטיעת שתי רגלייה. בהרצאותיה היא מציינת שהדיון החברתי השתנה מיסודו בעשור האחרון, זה איננו עוד דיון על התגברות על ליקוי אלא דיון על אוגמנטציה [הרחבת הקיים] זהו דיון על פוטנציאל. תותב אינו משקף עוד את הצורך להחליף אובדן. כך שאנשים שבעבר החברה התייחסה אליהם כמוגבלים יכולים עכשיו להפוך לארכיטקטים של הזהות העצמית שלהם להוסיף ולשנות את הזהויות הללו.

 

למרות החסמים המוסריים, כיום השימוש בטכנולוגיה רפואית לא נעשה אך ורק על מנת לרפא אלא על מנת לשפר או "לעצב" את האדם מחדש. מערכת היחסים בין האדם לטכנולוגיה מתהדקת דווקא לאור השימוש בטכנולוגיות רפואיות חדישות, המייצרות ישויות "היברידיות" המשלבות את האורגני והטכנולוגי, הטבעי והלא-טבעי. ביניהן, בחירת עוברים באמצעות אבחון גנטי, השתלת קוצבי לב, ניתוחים פלסטיים, התקנת פרוטזות ושתלי מח . בתקופה הפוסט-הומניסטית גוף האדם נתפס כמגבלה מקרית אשר ניתן להתגבר עליה באמצעות טכנולוגיה. תפיסה זו עלולה לייצר צורות חדשות של אפליה ופערים בחברה כמו גם לפגוע במהות אנושית בסיסית. אנו נכנסים לעולם בו הזהות שלנו כבני אדם משתנה ,והיא משתנה מאוד מהר. ניתן לראות כי אמנים, מעצבים ומדענים עושים שימוש בטכנולוגיה ובמדע כאמצעי להרחבת האפשרויות האנושיות על- ידי השתלת רכיבים חיצוניים לשם פיתוח חושים חדשים ויכולות חדשות אשר מותחים את גבולות הטכנולוגיה

 

באמצעות מרחב הבית אבחן את סוגיית שינוי הזהות , הבית כמדבר על ערעור ותחושה של חוסר יציבות, לאור העובדה שאנו רגילים לחשוב על כמשהו שמייצג את מי שאנחנו, המקום הכי בטוח ואישי שלנו. פרויקט זה מציע שלוש פרוטזות המתחברות לחלל המגורים באופן שונה ומציגות סיטואציות המשנות ומשפיעות עליו ועל הסובבים אותו  מבחינה חיצונית אסתטית ומבחינה פונקציונאלית.

 

© 2023 by Sasha Blake. Proudly created with Wix.com

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now
1