CYBERPUNK

Ghost in the Shell
Ghost in the Shell

אודות

סטודיו cyberpunk, הוא קורס עיצוב פנים המיועד לשנה ד', במחלקה לעיצוב פנים, מכון טכנולוגי חולון, בהנחיית רות פלמון. אתר זה מביא את העבודות אשר נעשו על ידי הסטודנטים במסגרת הקורס.

 

נקודת המוצא של הסטודיו היא מבט אל עתיד קרוב וטכנולוגי. הפניית המבט אל העתיד היא בעת ובעונה אחת הכרח, והזדמנות. ההכרח נובע מהעובדה שאנו חיים בעולם משתנה ללא הרף, המונע באופן עמוק ומשמעותי על ידי טכנולוגיה אשר מקדימה את יכולות ההבנה והתפיסה שלנו את עצמנו ואת העולם בעשרה צעדים (אם לא מאה, אם לא מיליון). יש הכרח אמיתי להיערך לעתיד הקרוב. ההזדמנות נובעת מהחופש אשר עיצוב ספקולטיבי עבור עתיד קרוב מאפשר. יש הרבה מאוד דברים שאנו לא יודעים על העתיד, ולפיכך אנו נדרשים לדמיון, להמצאה, לספקולציה. אנו נדרשים להשאיר מאחור את האיכויות האסתטיות המוכרות לנו, ולשאול באופן פתוח, סקרני, ונועז: איך יראה העתיד?

 

השאלה, כיצד יראה העתיד, אינה נשאלת בחלל ריק. איתנו עומדים שם ספקולנטים מסוגים שונים: מדענים, ממציאים, חוקרי עתידים, סופרים, ויוצרי סרטי מדע בידיוני. עם האחרונים, ובמיוחד עם אנשי הארט של תעשיית המד"ב, אנו חולקים גם את האמצעים (טכנולוגיות הדמיה ואנימציה) וגם את החיפוש אחר החזון, האיכות הויזואלית, המראה של אותו עולם אפשרי בעתיד.  אחד מתתי הז'אנרים הפופולריים של מדע בידיוני בספרות ובקולנוע הוא סייברפאנק. יצירות סייברפאנק עוסקות בדרך כלל בעתיד טכנולוגי קרוב, דיסטופי, חברה אנושית מתפרקת, ויחסים מורכבים עד עוינים בין האדם ובין המכונה.  מדוע העתיד אינו ורוד?

 

סרטי סייברפאנק טובים שואלים שאלות קשות על עתידה של האנושות, והמפעל ההומניסטי, ומשקפים את העובדה שאנו נכנסים במהירות הולכת וגדלה אל עידן פוסט הומניסטי. פוסט-הומניזם היא תפיסה, מונעת טכנולוגיה, אשר בצורה הקיצונית ביותר שלה קיימת כטראנס-הומניזם, שהיא האמונה שנוכל בעתיד להוריד תודעה אנושית לתוך גוף שהוא מכונה ולהשיג על ידי כך חיי נצח. בעולם הפוסט הומניסטי, תודעה יותר חשובה מגוף (אנושיות מוכחת על ידי מבחן טיורינג), הגבול בין האנושי והמכונה מטשטש, ונוצרות צורות חיים היברדיות (קוצבי לב, פרוטזות, שתלי מוח),  הגוף נתפס כסוג של מגבלה מקרית אשר ניתן להתגבר עליה באמצעות טכנולוגיה. במסגרת זו, התודעה האנושית, היא עוד אפשרות של חיים בעולם לצידם של מינים אחרים וישויות של אינטיליגנציה מלאכותית, והיא אינה יותר מקור המשמעות של העולם כפי שטוען המפעל ההומניסטי.

זהו ההקשר אשר ממנו יוצא הסטודיו הזה. ניסיון להביט אל עתיד קרוב, טכנולוגי, אשר שואל שאלות מורכבות בנוגע לעתיד שלנו כבני אנוש. הסטודיו דורש מכל סטודנט לגבש הן עמדה אידיאולוגית בנושא הקשור בפוסט-הומניזם, והן עמדה אסתטית אשר משקפת את האידיאולוגיה שנבחרה. במובן זה, השאלה הגדולה באמת שהסטודיו מציב, היא אם כל השאלות בתחום העיצוב, והיא הקשר בין צורה ותוכן. כיצד תוכן מייצר צורה? כיצד צורה מיצרת תוכן?

מהלך הסטודיו:

ALEPH

תחילת התהליך הוא בצורה. לאחר שהסטודנטים נחשפו להקשר התיאורטי של הסטודיו, ולמספר סרטי סייברפאנק, התבקש כל סטודנט לייצר קולאג' עתידני, ספוקלטיבי אשר מתאר את עתידו של דיזינגוף סנטר. הבחירה בסנטר היתה מתוך רצון לחפש הקשר מרחבי מורכב, אבל מלאכותי. הקולאג'ים היו מעין ירייה בחשכה, אשר חשפה אצל כל סטודנט תחום עניין, איכות ויזואלית, ועמדה גולמית ובלתי מנוסחת.

BETH

מתוך הקולאג'ים החל תהליך של התבוננות בקולאג', וחילוץ תכנים מתוכו. לשלב זה ישנם שני תוצרים. האחד הוא טקסט, אשר כל סטודנט מגבש עורך ומעמיק מתחילת הסמסטר (ועד סופו). טקסט זה מבהיר ומחדד את העמדה האידיאולוגית מאחורי הפרויקט, את ההקשרים התרבותיים והתיאורטים שלה, את אפשרויות הפיתוח של הפרויקט, ואת השאלות אותן הוא שואל. הטקסט נכתב, ומשוכתב, ונכתב שוב ומשוכתב, ומתפתח במקביל לעבודה על הפרויקט. הוא עוסק בקונספט, בפרוגרמה, בבבחירות האסתטיות. הוא מגדיר משוגי יסוד, ומשרטט את גבולות הפרויקט.

GIMEL

התוצר השני אשר נובע מניתוח הקולאג' הוא פרוגרמה. הפרוגרמה הוא הרכב אשר מניע את תוכן הפרויקט. זו פרוגרמה עתידנית, אשר מאפשרת דיון בשאלה או הסוגיה אותה מבקש הסטודנט לברר. מגוון הפרוגרמות בסטודיו רחב מאוד: מסעדה המבוססת על גידולים הידרופוניים, מסעדה המגישה אוכל מודפס, פרוטזות לבתים, מרחב אישי פיזי/וירטואלי מסלול האטה, מגורים בשואה אקולוגית, חנות המייצרת ומוכרת בגדים ללא מגע יד אדם, ואובייקטים לעולם טבעי/סינתטי. הנושאים העולים מתוך מגוון הפרוגרמות קשורים ביחסים בין צמדי הפכים כגון טבעי/מלאכותי, פיזי/וירטואלי, ואנושי/מכונה.  

DALETH

השלב הרביעי, הוא חזרה אל עולם העיצוב, התמקמות באתר (דיזינגוף סנטר), ותכנון המבוסס על הפרוגרמה הנתונה. ובמקביל, פיתוח של שפה ויזואלית דרכה מובע הפרויקט. העבודה נעשית במקביל בקנה מידה תכנוני, ובקנה מידה קטן של מודלים רעיוניים, קולאג'ים וסקיצות, אשר מנסחים את הדבר שלא ניתן להגיד אותו במילים: את החומריות, האיכות, ההיגיון הצורני, והתחושה הכללית של העולם אותו אנו מנסים לברוא.

 

 

 

© 2023 by Sasha Blake. Proudly created with Wix.com

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now